מערכת המשפט והחוק// אמרי סמאנה

הטרדות מיניות קורות בכל מקום, ואחד המקומות השכיחים בו כולנו חשופים להטרדה מינית הוא במקום העבודה שלנו. מבחינה חוקית, יש הרבה דברים שאנחנו לא מבינים, כמו לדוגמא; מה נחשב להטרדה מינית ואיך נכון לטפל ולמנוע הטרדות בכל מקום ובעיקר במקומות עבודה. הילה אראל שמש, עורכת דין ונוטריונית כבר 17 שנה, מלווה חברות וארגונים בנושא של דיני עבודה, ובמסגרת הזאת היא מומחית בנושא של הטרדות מיניות. הילה מדגישה כי כדאי להכיר את הפערים בין ההבנה של החוק ובין ההתנהגות בשטח של האנשים, היא מגשרת על הפער בעזרת הרצאות במקומות עבודה. בהרצאות שלה היא מפרטת על מה יכול להיחשב כהטרדה מינית אם זה במגע או אפילו בפגישת און ליין, בהרצאתה התייחסה למשל לטרמפים: "הוא מציע לך להסיע אותך הביתה, לכאורה אין שום בעיה עם זה", אך מדגישה שזוהי יכולה להיות סיטואציה מסוכנת.

WhatsApp Image 2021-05-23 at 19.39.50.jp

(תמונה באדיבות הילה)

התקשורת היא הגיבוי החברתי

כיום, בעידן הסמארטפונים והתקשורת, יש הרבה מידע ופרסום על מקרים של הטרדות מיניות.

"אני מברכת על הפרסומים האלה" מתייחסת עו"ד אראל שמש לחשיפות של מקרים בפומבי, ביניהם גם בתקשורת, "אני חושבת שהתקשורת מפרסמת את הגיבוי החברתי, וזה טוב לנו כחברה לדעת שיש חלק נכבד בציבור, שחושב, שאפילו המחשבה על האפשרות להטריד, למשל ילדות בנות 16 שהולכות חשופות, זה מאוד מאוד חמור ואנחנו צריכים לדבר על זה."

במקרים מסוימים, התקשורת מציפה סיפורי הטרדות, עוד טרם הגעתם לבית המשפט, הילה מאמינה שמדובר בתופעה חיובית: "ברגע שהנושא נמצא בדיון, אז כולם מדברים ומדסקסים עליו. וכשיש יותר מודעות לעניין, יש שיפור ביחס כלפי הנפגעות, יש ייצוג לנפגעות עבירות מין, יש להן מקום בשיח הציבורי יותר מן העבר וזה נלקח בחשבון."

אך האם הפרסום של המקרים משפיע על החלטות השופט?! עורכת הדין אראל שמש מאמינה ביכולתם של השופטים לסנן מידע, "אני מאמינה שכל שופט נותן את ההחלטות שלו בלי להיות מושפע ממה שקורה ברשת, אם היו, מצבנו לא טוב." כדי 'לנפץ את המיתוס', היא מסבירה ששיטת המשפט הישראלי מגבילה מאוד את השופט- "לשופט יש 'ארגז כלים', יש את הטיעונים המשפטיים, עדויות בעל פה ואת צבר הראיות שבדרך כלל יחרוץ את הדין." היא המשיכה ואמרה שבתיקים של דיני עבודה, השופטים לא מחוייבים ברף גבוה של ראיות ובגלל זה, הרבה פעמים רואים זיכוי. הרבה פעמים אנחנו שומעים על מקרים בהם שלושה שופטים מזכים על מעשה כל כך חמור והילה מסבירה, שזאת משום שלא תמיד יש להם ראיות כדי להרשיע. "יש החלטות של שופטים שאנחנו כציבור לא תמיד מצליחים להבין, כי אנחנו לא תמיד חשופים לצבר הראיות שיש אל מול השופט."

ובעקבות אותם מקרים בהם אנו שומעים על חשוד בהטרדה מינית שיצא זכאי, עולה השאלה, האם שיטת המשפט הישראלי היא הנכונה והמתאימה כדי לשפוט נושא כל כך כבד ומורכב?! בארצות הברית לדוגמא, שיטת המשפט היא שיטת המושבעים. כדאי לשפוט לפי הרגש? הילה הסבירה לי שלמרות שהיא שאף פעם לא הופיע מול חבר מושבעים, השיטה נראה לה קצת תמוהה. "תמיד נראה לי תמוה איך 12 אנשים, לפעמים חסרי השכלה משפטית, יכולים להחליט החלטה כל כך גורלית" היא המשיכה ואמרה "לי באופן אישי קצת קשה לקבל את זה שכל החלטה שלהם היא בעיקר לפי הרגש." היא סיפרה לי שמניסיונה, בשיטת המשפט הישראלי, כשהעד עולה לדוכן השופט מקשיב לו, ובתוך זמן קצר שופט מיומן כבר ידע להגיד אם העד אומר את האמת או עושה מניפולציות.

 

שטחים אפורים

 

בנוסף לתפקידה כעורכת דין, הילה מעבירה הרצאות, בעיקר במקומות עבודה, בנושא על 'השטח האפור', על הגבול הדק של מה מותר ומה אסור, ואילו דברים קטנים שקורים לנו ביום-יום בעבודה, יכולים להיחשב כהטרדה מינית. מטרת ההרצאות היא להציף את המודעות של כולם בנושא ההטרדות המיניות, ולתת הרבה כלים פרקטיים לאיך למנוע בקלות את ההטרדות, ואיך לטפל בהם בצורה מיטבית. דרך ההרצאות הילה מספרת שהיא רואה את הפער שיש בין גברים ונשים והתגובות שלהם לגבי הנושא "כשאני שואלת את הקהל שאלות, אני רואה שהגברים יותר נבוכים לענות." בנוסף, היא מראה לקהל תמונות של סיטואציה שיכולה להיחשב כהטרדה מינית, כמו גבר נוגע באישה באגביות וההפך, והתגובות מפתיעות- "הרבה נשים תמימות, פתאום מרגישות שזה בסדר שהן הרגישו שמשהו לא תקין ולעמותן, הרבה גברים מרימים גבה- 'מה זה יכול להיות בעייתי כשאני שם לה את היד על הכתף?'" בהרצאות של הילה היא מסבירה על 'השטחים האפורים', על הגבול הדק בין מה מותר ומה אסור. "כשאישה או גבר מרגישים מאוימים, שם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות כמו, 'ממה תחושת האיום נובעת?', 'מה מאיים בזה שהוא שם את היד על הכתף?', 'האם זה מפריע לה?'. אם זה מפריע לה, כנראה שיש פה איזה שהיא בעיה!"

מקום העבודה שלנו הוא כמו הבית השני שלנו, וכדי שנרגיש בטוחים בו, הילה מסבירה שחשוב שנהיה ערניים. היא מדגישה שחשוב לשים לב שיש במקום העבודה (גם בעבודה זמנית) אחראי למניעת הטרדה מינית, לוודא שיש תקנון למניעת הטרדה מינית "והכי חשוב, אם אתם מרגישים/ות שמישהו מנצל את המרות שלו עליכם/ן לצורך הנאות מיניות, תתנגדו! גם אם זה יעלה לכם בפיטורים, ותתלוננו! אל תקבלו את זה כהסכמה, אל תשתקו, תהיו בטוחים בעצמכם ושתפו את ההורים כי הם תמיד יכולים לסייע ותבינו שאתם בסדר ומי שמטריד הוא לא בסדר!"

 

 

 

 

 

 

 

בנוסף להטרדות מיניות במקומות עבודה, אחד מהמקומות שבו אנו מבלים גם הרבה זמן, הוא האינטרנט והרשתות החברתיות. גם שם אנו חשופים לפגיעה ותקיפה מינית.
איך תופסים עבריין רשת?

 

גלעד האן, שירת במשך כ-20 במשטרת ישראל בתפקידי חקירות שונים ובעשור האחרון לתפקידו במשטרה שירת גלעד בתפקיד חוקר עבירות ופשעי מחשב בצוות עבירות הסייבר של משטרת ישראל. כיום, לגלעד חברה להרצאות, סדנאות וייעוץ בנושא סיכוני רשת וגלישה בטוחה, חקירות, שיחזור, ואבטחת מידע במרחבי הסייבר, במערכות מחשב והסמארטפון.

מלכודת דבש

 

במסגרת הצד המשפטי של הטרדות מיניות והאונס, גלעד מתאר את שלבי התפיסה של העבריין "רוב העבודה של החברה שלי עם המשטרה בא לידי ביטוי בתפיסת החשודים ובמעקב אחריהם" גלעד מסביר שלפני כל פעולה, ישנה התעסקות בירוקרטית לקבלת אישורים משפטיים כדי שהפעולה תהיה חוקית.

כשנמצאו החשודים העיקריים, המשטרה פועלת במספר דרכי פעולה על מנת לתפוס אותם. אחת מהשיטות עליהן  גלעד פירט היא שיטת "מלכודת דבש". שיטה זו מביאה לתפיסת העבריין בעזרת מלכודת הפיתיון. ה"פיתיון" מוקף ומוגן תמיד על ידי כוחות המשטרה הסמויים, כך שבמקרה חירום, המשטרה תתערב ותגן על הפיתיון מפני החשוד. גלעד מספר את סיפורו האישי בו בעברו הוא היה הפיתיון בשיטה זו "אני בין הראשונים שהשתמשו בשיטה הזאת בארץ. פעם אחת התחזתי לילדה ברשת כדי לנסות לתפוס חשוד מסויים עוד בעידן ה icq."

לאחר תפיסת החשוד צריך להוכיח אם הוא אכן אשם. גלעד מסביר שכדי להוכיח שהחשוד אכן אשם צריך למצוא ראיות שמפלילות אותו כמו כתובות אלקטרוניות בהן השתמש החשוד. אך גם אחרי עבודת מעקב ארוכה גלעד אומר שלא תמיד מוצאים את החשוד.

 

בנוסף לעבודתו כחוקר סייבר, גלעד מעביר הרצאות לילדים בכיתות ג' עד לחיילים בצבא. בהרצאותיו הוא מדבר על הסכנות ברשת וכיצד מתמודדים איתן ואיך אפשר למנוע את המקרה הבא. "אי אפשר למנוע או למגר את ההטרדות ברשת כמו שאי אפשר למגר את תאונות הדרכים, תמיד אפשר לצמצם" והוא מסביר ש"גורמי התראה שונים ובעיקר חינוך והסברה מגיל מאוד צעיר על הענישה והסכנות."

גלעד האן.jpg

גלעד האן. באדיבות אתרו של גלעד האן www.giladhan.co.il