סגן גונדר עו"ד ריבי שפירא-שדה, ממלאת את תפקיד ראש ענף משמעת בשב"ס ב-4 שנים האחרונות. תפקידה של ראש ענף המשמעת הוא לטפל משמעתית בכלל סוהרי וקציני שב"ס, בכל עבירה העבירות הנעשות על ידי הסוהרים והמפקדים בארגון, כך גם מטרידים ומטרידות מינית. נושא זה נבחר עקב ייחודיותו של התפקיד אותו ממלאת ריבי, מכיוון שאין עוד ארגון שבו יש "ראש ענף משמעת" אשר אמון על הטיפול המשמעתי של עובדיו של הארגון. במסגרת התפקיד ריבי נחשפת לשלל עבירות, חלקן חמורות יותר וחלקן חמורות פחות, אך להטרדה או פגיעה מינית, "אין מקום אצלנו בארגון" אומרת ריבי.

ספרי מי את ומה תפקידך?

אני ראש ענף משמעת של שירות בתי הסוהר, אני בתפקיד הזה כבר שלוש שנים, באופן עקרוני אני מטפלת בכל עבירות המשמעת של כל הסוהרים בכל שב"ס. הסוהרים של שירות בתי הסוהר מונים כיום כשמונת אלפים סוהרים, חלקם חיילי חובה וחלקם סוהרי קבע.

ריבי התגייסה לשירות בתי הסוהר בשנת 2006, לתפקיד של יועצת משפטית של מחוז צפון. היא הייתה בתפקיד הנ"ל 11 שנים, לאחר מכן קודמה בדרגה "וכשאתה מקודם בדרגה בשירות בתי הסוהר אתה לא יכול להישאר באותו התפקיד", מספרת. לאחר מכן התקדמה לתפקיד אחר, שהיה יותר תפקיד מבצעי ופחות משפטי. "אחרי שנה קראה לי נציבת שב"ס דאז, ואמרה לי שמתפנה תפקיד ראש ענף משמעת. ושאלה אותי האם אני מוכנה לבוא לאייש אותו, וכשהנציבה קוראת לך אתה כמובן אומר כן. וכך הגעתי לתפקיד".

 

ביקשתי מריבי שתרחיב קצת על התפקיד.

"אז כמו שאמרתי, כל עבירות המשמעת של כלל הסוהרים בסופו של יום מגיעות אליי. עבירת משמעת יכולה להיות אי החתמת" כרטיס נוכחות בבוקר ויכולה להיות גם החדרת סמים לבית הכלא. מעבר לעבירות המשמעת שמטופלות אלנו, אנחנו מטפלים גם בעבירות הפליליות, לא מנהלים תיק פלילי אבל לדוגמה אם לסוהר נפתח תיק פלילי אנחנו בענף משמעת מטפלים בו ב"פאן" המנהלי, בוחנים את הראיות מחליטים אם להשאיר אותו בארגון, אם לפטר אותו, אם להוציא אותו להשעיה. מה שעוד אנחנו עושים, אנחנו בעצם התובעים של בית הדין למשמעת שלשירות בתי הסוהר, אנחנו מגישים כתבי אישום לבית הדין למשמעת. התהליך מאוד דומה לתיק פלילי פשוט העבירות הן עבירות שונות, הן עבירות משמעת, וזהו בגדול".

היא מסבירה שיש לא רק סוהרות שמתלוננות על הטרדה/תקיפה מינית. אך מסבירה כי יש הרבה יותר סוהרות מסוהרים שמגישים תלונה על הטרדה או תקיפה מינית, אך יש גם סוהרים המגישים תלונה. הטרדה מינית הרי זו עבירה פלילית. אז הטיפול הוא קודם כל מתחיל בהליך הפלילי. דרך הטיפול בהטרדה מינית בארגון פועל כך. מגיעה, לצורך העניין, מתלוננת שסוהר איקס הטריד אותה מינית, הדבר הראשון שריבי צריכה לעשות זה להעביר  את התלונה שלה למשטרה. ישנה יחידה במשטרה שנקראת יח"ס- יחידה לחקירות סוהרים. הם מטפלים בכל העבירות הפליליות של סוהרים. אחרי שהיא מעבירה את התלונה ליח"ס, הם מחליטים, מהשיקולים שלהם, ובדרך כלל השיקולים שלהם הם: טיב העבירה, מי המטריד, שיתוף הפעולה של המתלוננת כי לא תמיד המתלוננת רוצה לשתף פעולה עם תיק פלילי. לאחר מכן הם מחליטים אם הם מטפלים בפן הפלילי או ממחזרים את זה לריבי, לטיפול משמעתי. אם הם (יח"ס) מטפלים בזה בפאן הפלילי, היא מטפלת במטריד, לכאורה, בפן המנהלי, זאת אומרת שריבי יכולה להוציא אותו להשעייה, אך יכולה גם לפטר אותו. אבל זה בתנאי שנפתח תיק פלילי. אם לא נפתח תיק פלילי והיא צריכה לטפל בתלונה הזאת, אז יש כל מני דרכים. ישנה דרך אחת שהיא הדרך הכי שכיחה, למנות ועדת בדיקה, בועדת בדיקה ממנים קצין שהוא עושה בדיקה. הוא גובה עדויות ונותן את המסקנות שלו ואת ההמלצות שלו, זו דרך אחת. דרך שנייה אם הדברים הם פשוטים, זאת אומרת, רק היא מתלוננת ורק הוא עשה ואין עוד עדים ואין ממי לגבות עדויות אז הם מראיינים אותו, מראיינים אותה ומקבלים החלטה.

​

לדעתה של ריבי, הטיפול שנעשה בארגון, בתלונות של הטרדות מיניות, הוא מאוד אפקטיבי. ריבי מסבירה על ההבדלי בין הגשת תלונה במשטרה על הטרדה/תקיפה מינית לבין הגשת תלונה בשב"ס, כאשר אנו פונים להגיש תלונה במשטרה או שעוברת תלונה על הטרדה מינית למשטרה, המשטרה חוקרת וכידוע, היא לא חוקרת רק את התיק הזה, המשטרה עמוסה מכף רגל ועד ראש בתלונות וטיפול במקרים אחרים. לכן זה לוקח המון זמן. לאחר מכן התיק עובר לפרקליטות , והפרקליטות לא מטפלת רק בתיק הזה אלא בעשרות תיקים או מאות ואלפי תיקים. אז גם זה לוקח המון זמן, ואילו בשב"ס, הטיפול הוא מהיר יותר. ובסופו של דבר, הוא גם יותר אפקטיבי. הוא יותר אפקטיבי, כיוון שהם נותנים את כל המעטפת הטיפולית, הארגון יכול גם לשפוט משמעתית ואף לפטר. זאת אומרת שבסופו של דבר המתלונן/ת מקבלים את המענה שהם היו מקבלים אם הם היו מגישים תלונה במשטרה רק בצורה הרבה יותר מהירה. 

 

לסיום שאלתי האם לדעתה ישנו שיפור מבעבר בנוגע לכמות התלונות שמגיעות לראשי ענף משמעת. ריבי טוענת בצורה חד משמעית שיש הרבה יותר היענות להגשת תלונות על הטרדות מיניות. כאשר רואים שיש יותר היענות וטיפול, אנשים לא מפחדים לבוא ולהתלונן. "וזה המסר שאני מאוד משתדלת להעביר" מספרת ריבי. את המסר הזה, הם מעבירים לא רק בכך שהם מטפלים פיזית, גם בכך שהם, ריבי ואנשיה, מגיעים ליחידות ומספרים על תלונות שהגיעו ואיך טיפלו בהן, וממש "משדלים" אנשים להגיש תלונות ולא לפחד. ריבי עובדת בצמוד ליחידה שמטפלת בכל אלה שמטרידים/ות מינית. היחידה בעצם נקראת יוהל"ן. אלו ראשי תיבות של "יועצת לענייני נשים". שחלק ניכר מהתפקיד זה לטפל בהטרדות מיניות , איתה עובדת ריבי בצמוד בטיפול בתלונות מהסוג הזה."ואת המסר הזה אנחנו מעבירות ביחד". שירות בתי הסוהר הוא ארגון עצום, מהצפון הרחוק ועד הדרום הרחוק. בכל יחידה יש דמות שנקראת 'ממונת יוהלן', שהתפקיד שלה הוא לטפל בכל ההטרדות המיניות של אותו מתקן כליאה והעבודה היא בשיתוף פעולה מלא. אני חושבת שזה מאוד עוזר לכל אותם.ן מתלוננים.ות, לקום ולהתלונן. זו כבר לא בושה".